שיעורי וידאו על איסלאם סובלני בעברית ערבית ואנגלית
"לא יבוא יום הדין עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים , וכאשר יסתתר היהודי מאחורי אבנים ועצים יאמרו האבנים והעצים, למעט עץ הע'רקד (שהוא מעצי היהודים ):
הוי מוסלמי, הוי עבד אללה, יש יהודי מאחורי, בוא והרגהו".
(חדית' זה המצוטט לצערנו רבות על ידי מסיתים שונים ומופיע גם באמנת החמאס נמסר על ידי אימם אל-בוח'ארי ואימם מוסלם הנחשבים בעלי קבצים אמינים ביותר של התורה שבעל פה המיוחסת לנביא וארבעת הח'ליפים הראשונים של האיסלם )
אני אדם דתי ומאמין מאוד , ככזה אני מרגיש שביחסה של ישראל לאיסלאם (יחס הנגזר מיחסו של המערב החילוני לאותה הדת ) ישנה טעות פטאלית שחוזרת בצורות שונות ומשונות שוב ושוב.
כאדם דתי אני מעיד שבאופן רצוני ומתוך בחירה חופשית לקחתי את הדבר הערטילאי הזה שנמצא אצל רוב בני האדם בין האוזניים ושיש הנוהגים לכנות "היגיון" ושלפתי אותו מתוך ראשי לטובת משהו אחר שאני מאמין שהוא נכון אמיתי ניצחי וטוב יותר ממנו –והוא ההיגיון האלוקי או האמונה הדתית, כלומר במילים אחרות : ויתרתי על מה שאני רוצה לטובת מה שאני חושב שאלוקים רוצה ממני...
(רק רגע לפני שאמשיך בשטף הדברים ברצוני להבהיר שמטרתם היא לא להתנשא או להרגיז את הקוראים חלילה אלא אך ורק לתאר כיצד מרגיש וחושב אדם דתי וזאת על מנת לבסס את טענותיי בהקשר לאיסלאם בהמשך הדברים ,הבהרה נוספת, כל ניסיון לקטלג את המאמר באופן סטיגמתי לימין או לשמאל הוא ניסיון עקר, המאמר אמנם עוסק בדת אבל מעל הכל הוא פשוט רציונלי.)
ועכשיו אחרי כל ההקדמות: הנה עובדה קטנה שחשוב לדעת על שכנינו:רובם ככולם אנשים דתיים (ולמרות שלא בהכרח יקיימו את מצוות דתם באדיקות הם עדיין יגדירו את עצמם-מוסלמים) זאת אומרת האיסלאם הוא חלק חשוב מהזהות שלהם.
מכיוון שכך מסקנתי הראשונית היא שכל שיח דיפלומטי או פוליטי שיעסוק מעתה ועד עולם בתחומים הקשורים לסיבות הגיוניות לעשיית שלום עם שכנינו. נועד להיכשל מראש. כיוון שהוא לא נעשה בשפה המתאימה למאמינים שהיא שפת האמונה והדת.
לצערנו הרב העולם המערבי (כולל ישראל) לא מבין את זה או לא רוצה להבין את זה ולכן מציע שלל הצעות חומריות נדיבות (מוויתור על שטחים ועקרונות ועד לכסף ואפילו נשק ! ) כפיצוי וכניסיון "לקנות שלום" בעוד הוא נזהר בכל מאודו לא לגעת אפילו באצבע קטנה בתחום הדתי. בינתיים באותו הזמן במקום אחר השנאה האידאולגית שנגרמת כתוצאה מעיוותים דתיים עולה כפורחת ומסמנת אותו כאויבה המוחלט, ומה בכל זאת עושה העולם המערבי במלחמתו באויביו האכזריים ביותר? הוא בוחר לחסל את הקנאים הדתיים אך ורק בחלון הזדמנויות מצומצם ונדיר מאוד , באותו הרגע המסוים שבו הוא מזהה שמישהו מהם מסכן אותו פיזית ויש לו "אמצעי וכוונה".
צריך לומר את הדברים כהוויתם, אין , לא היתה ולא תהיה אפשרות לנצח באופן כזה לעולם את הקיצוניים המוסלמים. הדבר דומה לניסיון לתפוס אינספור כינים מתוך פרוות דוב ענק אחת אחת באמצעות פינצטה וכל זאת בזמן שהדוב משתולל בעצבים ומנסה לרסק אותך...(בהצלחה עם זה, דרך אגב) ובכן נשאלת השאלה: אז מה עושים?
כעת תמיד ישמעו צמד קולות תאומים : קולו של המתלהם או קולו של ההיסטרי שיגידו: אם ככה אז בוא נהרוג את כולם/ בוא נברח וניכחד
ועל שתי "ההצעות" הללו אני עונה את אותן תשובות: 1.אי אפשר
2.לא יקרה, גם אם היה אפשר
3.לא הייתי מעוניין בזה גם אם היה קורה ומתאפשר.
ולמה? כי אלוקים ברא עולם מורכב ובתוכו בריות רבות שונות ומשונות. הוא לא ברא את כל העולם המוסלמי רק כדי להכחיד אותו חס ושלום (וברור שמאותה סיבה בדיוק הוא לא מעוניין שאכחיד את עצמי, נכון?)
תורת ישראל מלמדת אותנו את מלאכת החינוך וההתבוננות לעומקם של דברים .וכחניך מושבע שלה אני מציע כאן גישה חדשה ביחסינו עם העולם המוסלמי, לא לעסוק יותר ב"איך" וב"כמה" אלא להתחיל לעסוק ב"מה" וב"למה". בקיצור , מה מניע את הצד השני? .
כדי להיכנס לראשו של המוסלמי יש להתגבר על הקושי הטבעי ולהתייחס לדתו באופן מכבד ממש כפי שאנו מתייחסים לדתנו -כלומר מבלי לזלזל לשנות או להזיז משהו מהטקסטים שקדושים להם. יחד עם זאת ב"מלחמת הדת" (דעאווה) שאתאר בהחלט ניתן ואף רצוי לעשות שימוש בכלים שלגיטימיים גם לדעתם , למשל, ניתן להשתמש בכוח הפירוש והפרשנות (תפסיר) עד כמה שאפשר כדי להגיע למצב שבו ניתן יהיה לפרש את הטקסטים המקודשים להם בצורה החיובית ביותר האפשרית וכתוצאה מכך להעניק להם אפשרות בחירה בפרשנות כזאת שתהיה גם אורתודוקסית ואדוקה מבחינה דתית וגם כזו שניתן יהיה לחיות לצידה בשלום. המשימה הזאת אולי נשמעת בלתי אפשרית אבל העידוד לקו המחשבה הזה הגיע מבחינתי ישר מהשטח, עשרות מוסלמים שאותם פגשתי ועימם שוחחתי הגיבו באופן מאוד חיובי לסוג השיח הזה
באופן מפליא ההיתר ליהודי לעסוק בהגות מוסלמית וההמלצה למוסלמי להקשיב לו מצויים ...בקוראן עצמו: : "אם מקנן בלבך ספק בדבר כל אשר הורדנו אליך ממרומים, שאל את אלה הקוראים את הספר שנגלה לפניך (היהודים ). נגלתה בפניך האמת מעם ריבונך, על כן אל תהיה במפקפקים" (פרק 10 יונה, פסוק 94)
זהו ניסוי פשוט שנהניתי לערוך פעמים רבות , פניתי אל מוסלמי בשאלה: נכון שאתה מאמין שהנביא שלכם מוחמד היה איש גדול נדיב רחום וצדיק שעשה חסד עם כולם וכו' וכו'...בשלב הזה הוא בד"כ מוחה דמעת התרגשות ומהנהן בראשו לחיוב וגם מאשר את הבנתי המדוייקת בדתו (המשיכה של המוסלמים לדתם קשורה בקשר בל ינותק בהערצתם האישית לנביאם מוחמד) ...ואז אני שואל :תגיד לי מה קרה לכם? מה קרה לדת שלכם? איפה רואים את כל מה שהנביא שלכם לימד אתכם ? איפה טוב הלב והסבלנות (על פי שיטתכם?) איפה הרחמים והרחמנות ? אם בשלב הזה בשיחה הוא מעלה את סוגיית ה"כיבוש הישראלי" קל לענות : עזוב את ישראל ואת היהודים , נגיד שאנחנו לא פה, איך הארצות המוסלמיות נראות היום? האם לזה התכוון הנביא שלכם מוחמד?! רובם ככולם נשברים בנקודה הזאת ומסכימים איתי שמשהו השתבש בדרך ושפוליטיקה שחיתות וכבוד התערבבו בדת הישנה והטובה...בדיוק בנקודה הזו,כמו שנאמר בקוראן עצמו, אנחנו יכולים להיכנס לתמונה...
האיסלאם הוא לא האוייב שלנו. השנאה היא האויב האמיתי ואותה צריך לשנוא בתכלית שנאה. הקיצונים שבוחרים באופן רצוני מודע ומעוות לסלף את האיסלאם ולפרשו באופן הרצחני ביותר האפשרי עושים זאת מתוך ידיעה ובחירה חופשית ברורה ולכן הם הבוחרים להיות האויב האכזר שלנו ושל כל המוסלמים האחרים בעולם. כיהודים , בני עם התנ"ך והספר אנחנו יכולים וצריכים להתערב בעומק האידיאולגיה הדתית , לעודד ולטפח בכל דרך איסלאם סובלני ומנהיגים מוסלמים חיוביים (הוא והם קיימים בכמויות הרבה יותר גדולות משאנו חושבים אבל בלתי נשמעים כמעט מבעד לגלי הדף ההתפוצצויות של חומר הנפץ וצרורות הירי האוטומאטי של אותם הרשעים ברשות האיסלאם.) במקביל לחיזוק האיסלאם הטוב ולפתיחת הלב כלפי אותם מבין שכנינו שבאמת מעונינים בשלום איתנו, אנחנו צריכים להילחם מלחמת חורמה רב חזיתית באלו הבוחרים לפרש לרע, ההסתה הורגת לא פחות ואף יותר מאשר טרור. קוראן בידיים זדוניות מסוכן לעיתים קרובות הרבה יותר מקלצ'ניקוב . אנשים שמחנכים לשנאה צריכים למות שוב ושוב מוות נורא עד שבמקומם יעלו מנהיגים דתיים סובלניים וטובים. בתי מדרש שמחנכים לשנאה צריכים להיחרב בבת אחת. עד שתחתיהם יבנו לבסוף "מדרסות" אחרות, טובות יותר. אין בעולם הזה מקום לדת של מוות, והאיסלאם אסור לו שיהפוך לדת כזאת, אולי עדיין לא מאוחר מדי. העולם המערבי ובראשו ישראל צריכים לקום ולקחת חלק בעיצוב פני המחר של האיסלאם יש כאן מקום למאמץ מדיני של ממש: שיח בין מנהיגים ואנשי דת , תעמולה , לימוד וכתיבה מעמיקים בנושא, תוכניות חינוכיות, וכמובן עבודה במימד הסייבר והרשת ובמדיה התקשורתית (נסו לכתוב את המילה "islam " בגוגל או ביו טיוב ותראו אלו עשבים שוטים מפלצתיים גדלו בגינה המערבית לאחר כמה עשרות שנות הזנחה בודדות)
ומה אני עושה לגבי החדית' ההוא? אולי הקיצוני והמובהק שבין המקורות האנטי יהודיים?
התבוננתי בחדית' הזה בנאמנות מוחלטת, כלומר מתוך נקודת מבטו של מוסלמי נאמן שיודע שאסור לשנות בו אפילו מילה אחת ומצאתי דרך פשוטה ללמוד אותו ויחד עם זאת להמשיך לאפשר חיי אחווה בין יהודים ומוסלמים,הא כיצד?
מתי יבוא יום הדין (היום האחרון שנזכר פעמים רבות בקוראן) על פי החדית' הנ"ל? באותו היום שבו תהיה המלחמה הסופית בין היהודים והמוסלמים.
ומתי תתקיים המלחמה ? כאשר היהודים יסתתרו מאחורי עץ ואבן.
ומתי כל זה יקרה? כאשר העצים והאבנים ידברו בשפת בני אדם.
הנה הפתרון מונח כאן, כל זה יקרה רק כאשר העצים והאבנים ידברו! –. עד אז אפשר להמשיך לחיות כאן בשלום.
אולי זהו גם ההסבר הפשוט לכך שעץ הערק'ד מופיע כאן...שכן ניתן היה לבטל בקלות את ההסבר שלי ולומר שאין הכוונה בחדית' לכך שהעצים והאבנים ידברו באמת באופן מילולי אלא שיש פה מסר רחב וכללי יותר של שנאה , התשובה לניסיון דחייה זה היא עץ הערק'ד (שאולי ננטע בלב חדית' נורא זה דווקא על ידי אלוקי ישראל...) שהוא עץ היהודים והוא ישאר שותק. שתיקתו הפיזית של עץ אחד (מתוך לויאליות ליהודים) מעידה על פי הפירוש הפשוט של החדית' שכל העצים והאבנים האחרים אכן חייבים לדבר באופן מילולי , ובכן,חייכתי אל מול פניהם המשתאות של לא מעט מוסלמים ביום בו העצים והאבנים יתחילו לדבר אני מוכן שתבואו להרוג אותי,אתם יודעים מה? אפילו לא אטרח להתחבא מאחורי העצים והאבנים וגם לא אפחד , ואתם יודעים מדוע? כיוון שבכל אופן זה הרי יום הדין והמתים יחזרו לחיות מיד לאחר מכן ... ומכיוון שאני אדם מאמין שמשתדל לחיות את כל חייו כדי להיטיב לזולתו אינני חושש מן היום הזה . משפט שלדעתי לא יוכל להגיד כל מי שמפרש את החדית' הזה באופן אחר....
אם בכל זאת ניתן איכשהו לפרש את החדית' הזה שהוא הקיצוני שבכולם באופן חיובי כנראה שהאלוקים נתן לנו כוח לפרש לטוב ולבחור בטוב בכל דבר ועניין...זה תלוי בנו וברצוננו להיות טובים.
עלינו לגרום למוסלמים להבין שהם עומדים בפני בחירה, הכל או כלום ,גיהנום או גן עדן
ואז נותר לכל מוסלמי רק לבחור: באיזו דת הוא מעוניין?
